שבת במדבר עם רן ובר וחברים
במהלך ארבעת הפרשיות, שבתות שבהן קוראים ארבע פרשיות מעבר לפרשת השבוע הרגילה, שהן: שקלים, זכור, פרה והחודש – ישנה שבת נוספת שנקראית שבת הפסקה. בפשטות זוהי שבת שבה לא קוראים פרשה מיוחדת והיא מהווה הפסקה בין שתי שבתות שבהן קוראים פרשה מיוחדת. מכיוון שיש את ההפסקה – ארבעת הפרשיות לוקחות במקום ארבע שבתות – חמש שבתות למעשה.
השנה (תשע"א) כמו 82% מהשנים ההפסקה היא בין שקלים לבין זכור. בין מחצית השקל לבין זכירת עמלק. בשנים אחרות ההפסקה יכולה להיות גם בין זכור לפרה. לפי הפנימיות שקלים היא הה' האחרונה, זכור היא הו' בשם השם, פרה היא הה' הראשונה והחודש היא הי' הראשונה (בשם השם י-ק-ו-ק).
מכיוון שהיוד ו ההי' הראשונה בשם השם הן חכמה ובינה, שנקראים תרי רעין דלא מתפרדין – כשני חברים שאף פעם לא נפרדים, מסבירים ששבת ההפסקה אף פעם לא תהיה בין פרה לבין החודש.
יש שמסבירים שיש רמז לשבת ההפסקה – שהיא הפסקה בין הפרשיות בפרשת ויקרא – רש"י כותב בתחילת פרשת ויקרא שלמשה ניתנה הפסקה בין פרשיה לפרשיה (בתורה) כדי שיהיה לו זמן להתבונן. אנחנו יכולים גם לנצל את ההפסקה הזאת כדי להתבונן בכל מה שלמדנו עד כה ולהכין את עצמנו למה שאנחנו עתידים ללמוד.
שבת הפסקה נראית כמשהו דיעבד, כמשהו ריק. פשוט רווח בין הפרשות אבל אנחנו לומדים שהרווח הזה הוא חשוב בפני עצמו. כדי לקבל ולהכיל את היש צריך לתת מקום לאין. רבי נחמן חוזר ומסביר שכדי להגיע למדרגה חדשה, צריכה להיות לפני זה התרוקנות, תחושה של ירידה. ההפסקה היא מה שמקיים את היש. השבת שהיא מנוחה היא למעשה מקור הברכה לכל העשייה המבורכת של השבוע.
מהבחינה הזאת ניתן אולי לומר ששבת ההפסקה מרמזת על קוצו של יוד – בשם השם, הכתר העליון, השתיקה שהיא מעל לדיבור. האות החמישית הנסתרת בארבעת אותיות השם. הנקודה הנעלמת.
על ידי הדמימה, על ידי העצירה האדם מכין את עצמו ככלי לקבל את השפע הרוחני. הוא דומם – מצמצם את דיבורו, מצמצם את העשייה החיצונית ועל ידי זה יוצר מרחב וכלי פנימי לקבל את הדעת החדשה.
לפי רש"י טוב לנצל את הזמן הזה להתבוננות. מה כבר הבנתי? מה אני עוד צריך להבין? זמן לעכל ולקבל את המידע ולתת לו לשקוע ולפרוח בתוכנו.
מובא בליקוטי הלכות שאסתר היא בחינת שבת מלכתא, שהיא קמה במקום ושתי שחיללה את השבת, שהכריחה וגרמה לחילול שבת ועל כך נענשה ואסתר עלתה לשילטון במקומה. עניין אסתר הוא גילוי ההסתרה, הוצאת הכוחות הנסתרים של מסירות הנפש של היהודי מהכח אל הפועל.
"שזה בחינת אסתר ואנכי הסתר אסתיר שאפלו בתכלית ההסתרה בהסתרה שבתוך הסתרה גם שם הוא אנכי. כי גם שם נמצא ה' יתברך כי מלא כל הארץ כבודו ואסתר היא ההפך מושתי המרשעת כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה תחת הסרפד יעלה הדס וכו' כי ושתי בטלה את השבת כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה. וקמה אסתר במקומה ששמרה את השבת. כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על פסוק ואת שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך שמנתה בהן את ימי השבת. כדי שלא תשכח את השבת וה' יתברך ברחמיו סבב סבות."
גם אם הסתכנה בכך – זה לא היה דבר שהרתיע את אסתר המלכה. היא דאגה לשמור שבת ולקיים את ההלכות כפי שכתוב שאסתר היתה אוכלת זרעונים כדי לא להנות מהמזון הלא כשר בבית אחשוורוש. אסתר בחינת מסירות נפש – עד כדי שאמרה "כאשר אבדתי אבדתי" – אבדתי לעולם הזה, ולעולם הבא.
"ומנה ובה אבא ליזיל בה נרגא שהמן הרשע בעצמו יעץ להרג את ושתי שחללה את השבת ועל ידי זה בעצמו היתה מפלתו שמלכה תחתיה אסתר המלכה שהיא בחינת שבת מלכתא ועל ידי זה הכניעה את המן שהוא זהמת הנחש פגם ל"ט מלאכות וכנ"ל:"
דווקא המן הרשע שיעץ להרוג את ושתי הביא על עצמו את מלכותה של אסתר שבסופו של דבר הביאה לסופו. מתוך החושך וההסתרה קמה התקומה לעם היהודי :
"..וזה בחינת פורים כי באמת פורים הוא חדוש גדול מאד כי אז בפורים מאיר הארה גדולה מאד מאד בחינת הארת שבת ויותר כמובא בכונות ואף על פי כן מתר בפורים כל הל"ט מלאכות. והדבר תמוה לכאורה אך באמת זה עקר בחינת מפלת המן זהמת הנחש. שהוא פגם הל"ט מלאכות של ימי החל כי המן רצה להתגבר על ישראל חס ושלום על ידי פגם הל"ט מלאכות של ימי החל ולבטל את השבת כנ"ל. גם רצה לבטל את בנין בית המקדש כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ששם בבית המקדש היה כל הל"ט מלאכות בקדשה בבחינת ט"ל אורות והוא רצה לבטל את כל זה ונהפכה מחשבתו הרעה על ראשו כי נעשה ההפך. כי אדרבא הם הפילו את המן לגמרי. ואדרבא המשיכו הארה גדולה ביום זה בכל דור ודור. וההארה גדולה ונפלאה כל כך עד שאפלו כשעושין כל הל"ט מלאכות אף על פי כן אין בהם שום אחיזה להסטרא אחרא חס ושלום כי כל הל"ט מלאכות נכללין בקדשת שבת כנ"ל. נמצא שנהפכה מחשבתו הרעה ממש מהפך אל הפך כי על ידי קדשת פורים שהוא בימי החל ומתרין בו כל המלאכות על ידי זה עקר התגלות הארת קדשת שבת. כי עכשו מגלין שיש לנו כח אפלו בימי החל לדחות זהמת הנחש מן הל"ט מלאכות אף על פי שעושין אותן בימי החל. על ידי שממשיכין עליהם הקדשה של שבת וכו' כנ"ל." (ספר ליקוטי הלכות או"ח – הלכות שבת הלכה ג)
תובנות לזוגיות מתוקנת עפ"י משנת
הבעל שם טוב
שבת "חזון" ו' מנחם אב 16-17.7.10
בהשתתפות: הרב דניאל הכהן סטבסקי שליט"א.
הרב יחיאל מיכאל (מיכי) יוספי.
*תפריט צמחוני ממטבח החווה
*לינה באוהלים – אנא הביאו עמכם
עלות: מבוגר : 220 ש"ח
ילד – (5-13) – 100 ש"ח
פעוט – (2-5) – 50 ש"ח
השבת מתאימה גם לרווקים.
לפרטים נוספים לחצו כאן
בשבת הקרובה – ה'-ו' באב 20-21/7 – שבת פרשת דברים
תתקיים אי"ה שבת לימוד משפחתית משותפת בנושא זוגיות וחינוך ילדים
ההרצאות יועברו ע"י הרב גיל דמרי (מתלמידיה הקרובים ומזכירה האישי של ימימה אביטל)
לנשים, תהיינה בנוסף הרצאות ע"י ריקי רעייתו – מנחת נישואין ומשפחה המרצה בענייני זוגיות.
השבת אי"ה תתקיים במלון אריאל ירושלים דרך חברון
המחיר: 680 ש"ח לזוג
170 ש"ח לילד מגיל 2-12
580 ש"ח – חדר ליחיד
+ 50 ש"ח למבוגר על תוכנית הלימודים
ניתן להצטרף רק להרצאות ו/או ארוחה במחיר 50 ש"ח לאדם ו- 120 ש"ח עבור ארוחה לאדם.
האירוח בפנסיון מלא.
טלפון: 052-6991884 או 02-9991884
פרשת בלק – י"ד תמוז התש"ע – 25-26.6.10
בהשתתפות: 
הרב ארז משה דורון
הרב מיכי יוספי
לינה באוהלים ושקי שינה (הביאו עמכם)
מחיר למבוגר: 220 ש"ח
מחיר לילד (5-13): 100 ש"ח
פעוט (2-5) : 50 ש"ח
לידידי החווה בעלי הוראת קבע: 10% הנחה.
תפריט צמחוני.
לפרטים והרשמה: נעמי – 052-7710777 או באתר www.ydaat.com
