לפי הפשט – על שום שפסח הקדוש ברוך הוא על בתי אבותינו.
בפנימיות מוסבר שהשם פסח הוא "פה סח". פה שמדבר. בגלות מצריים כתוב שהיינו בגלות הדעת. רק משה רבינו בחינת דעת הוא שהוציא אותנו ממצרים.
בפסח המצווה היא הגדה של פסח, סיפור יציאת מצרים. יש מצווה גדולה לספר ולהרבות בסיפור יציאת מצרים. צריך כל אדם לראות את עצמו כאילו הוא עצמו יצא ממצרים ואם אין לו בנים ובנות לספר להם יספר לאשתו, או לחברו או אפילו לעצמו. העיקר להוציא בפה.
בפסח צריך להוציא בפה את האמונה. האמנתי כי אדבר. העניין בפסח הוא לספר את ההגדה ולערוך את הסדר. כמובן שעניין מרכזי בפסח זה המצות והשמרות מחמץ (שגם קשור לפה – בעניין האכילה) אבל הפסח סובב סביב ליל הסדר. לעשות סדר פנימי וסדר חיצוני.
בפסח אנחנו אומרים בפה. מעבירים הלאה לבנינו את סיפור יציאת מצרים ומלמדים את ליבנו את סודות האמונה. הלב הוא כמו הבן שלנו, "ושננתם לבניכם". גם ללב שלנו צריך לשנן כל הזמן את הטוב האינסופי. לספר לו על מלכות השם בעולם. על כך שהעולם יש בו סדר פנימי אינסופי שמונהג בחסד ורחמים על ידי מי שאמר והיה העולם.
בליל הסדר אנחנו זוכים להשריש בתוכנו את האמונה הקדושה.
למאמר המקורי: למה קוראים לפסח פסח? מה העניין של פסח? איך זה קשור לדיבור – להגדה? מה הקשר בין אמונה לבין דיבור?
במגילת אסתר לא מופיע שם השם. זה דבר מאוד מתמיה! הרי המגילה מספרת על הנס הגדול שהשם חולל. היא מספרת על כח האמונה של אסתר ומרדכי והבטחון ללא עוררין של מרדכי היהודי. איך זה יכול להיות ששם השם לא מופיע בה?
יש מושג שנקרא הסתר אסתיר. הסתרה בתוך הסתרה. יש הסתרה שאתה יודע שיש בורא לעולם אבל אתה רחוק ממנו. לפחות אתה יודע לאן לחזור, לאיזה כיוון לפנות. ויש הסתרה בתוך הסתרה. אתה אפילו לא יודע שאתה צריך לחפש. זה מצב שבו אתה לכאורה כל כך רחוק מהקדושה שאין שום זכר וחיבור למשהו קדוש. גם במצב הזה אפשר למצוא את השם יתברך. גם במצב הזה יש תקווה. זה האור של פורים. זה האור של המגילה.
וכותב רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן : "…שַׁיָּךְ לְעֵיל; וְזֶהוּ בְּחִינוֹת: 'אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם, הֵיכָן אֱלֹקֶיךָ תֹּאמַר לוֹ: בִּכְרָךְ גָּדוֹל שֶׁל רוֹמִי' (יְרוּשַׁלְמִי תַּעֲנִית פֶּרֶק א) שֶׁגַּם שָׁם, שֶׁמְּלֵאִים גִּלּוּלִים וַעֲבוֹדָה – זָרָה, גַּם שָׁם מֻסְתָּר הוּא יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל. וְהַכְּלָל כְּשֶׁנּוֹפֵל לְשָׁם, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי כְּשֶׁמַּתְחִיל לְבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, בָּזֶה הוּא מְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ מֵחִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה. כִּי חִיּוּת הַקְּלִפּוֹת הוּא רַק מֵהַהַסְתָּרָה, מַה שֶּׁנִּסְתָּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שָׁם בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה, עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל. אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמְּבַקְּשִׁין אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, נִמְצָא שֶׁיּוֹדְעִין עַל – כָּל – פָּנִים שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹ"קַ יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁהוּא נִסְתָּר וְנֶעְלָם, וְעַל – כֵּן מְבַקְּשִׁין 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ'. וּבָזֶה בְּעַצְמוֹ מְחַיֶּה עַצְמוֹ בִּמְקוֹם נְפִילָתוֹ. כִּי אַיֵּה הוּא בְּחִינוֹת מַאֲמָר סָתוּם, שֶׁהֵם מְקַבְּלִין חִיּוּת מִשָּׁם, רַק שֶׁחִיּוּת הַקְּלִפּוֹת הוּא מֵהַהַסְתָּרָה. אֲבָל הוּא מְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינוֹת חִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה בִּמְקוֹם נְפִילָתוֹ, עַל – יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ שֶׁמְּחַפֵּשׂ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ כַּנַּ"ל. וְאַחַר – כָּךְ זוֹכֶה לַעֲלוֹת מִשָּׁם לְגַמְרֵי אֶל הַקְּדֻשָּׁה בְּעַצְמָהּ, דְּהַיְנוּ בִּמְקוֹם הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקָּר הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:" (ספר ליקוטי מוהר"ן – תנינא,סימן יב)
זאת אומרת שגם מהמקום הנמוך ביותר. גם מהמקום הרחוק ביותר, גם מהמקום הנראה המוסתר ביותר הרחוק ביותר מהקדושה – אדם יכול בכח האמונה, אמונה שהיא מעל לשכל, אמונה שהיא מעל לכל מה שאנחנו רואים לפנינו – לקרוא ולחפש את השם יתברך ועל ידי זה הוא יכול להתחבר לאורות הגבוהים ביותר.
על כן גם במגילת אסתר – שהיא כל כך גבוה, אסתר מלשון הסתר אסתיר, יש תקווה לכל יהודי לחפש ולקרוא להשם יתברך שיציל אותו ואת כל עם ישראל. גם אם הוא רחוק, גם אם נראה שהוא לא שייך לתורה או לקדושה – האמת היא שהוא שייך. האמת שהשם נמצא בכל מקום. האמת שהשם יתברך שייך ומחכה לכל יהודי שיתעורר ויקרא בשמו.
מהו העניין של פורים? מצד הפשט, מבחינת ההלכה - נראה כי סעודת הפורים, מתנות לאביונים, קריאת המגילה, משלוח מנות. אך מהו העומק? מדוע שמחים כל כך בפורים? מה הקשר בין פורים לבין שמחה ולמה מעלת השמחה מודגשת כל כך בפורים?
העניין של פורים הוא עניין של גילוי האור בתוך החושך המוחלט לכאורה. זאת הארה מעבר לטעם ודעת, זהו אור רוחני מעבר לשכל, מעבר להבנה שלנו. אור גבוה מהבינה. בתוך החושך המוחלט מתגלה אור חדש.
כמאמר רבינו בתורת "איה", ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן יב:".. וְהַכְּלָל כְּשֶׁנּוֹפֵל לְשָׁם, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי כְּשֶׁמַּתְחִיל לְבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, בָּזֶה הוּא מְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ מֵחִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה. כִּי חִיּוּת הַקְּלִפּוֹת הוּא רַק מֵהַהַסְתָּרָה, מַה שֶּׁנִּסְתָּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שָׁם בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה, עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל."
כל עניין הקליפות, כל החיות של המן-עמלק, כל הכח של הספק שמבלבל אותנו כל הזמן הוא מההסתרה. בגלל החושך, בגלל ההסתרה, הערפל שאנחנו חיים בו – יש כח לקליפות לינוק ולקבל חיות. אבל אם אנחנו מתעוררים בתוך החושך. בתוך ההסתרה הגדולה ולא מוותרים! כמו במגילה, צועקים, צמים, מתחברים, מתאחדים. מתכנסים פנימה. לך כנוס את היהודים, אמרה אסתר. לך כנוס – בחינת כניסה. כניסה פנימה לנקודה הפנימית. הנקודה של החיפוש. חיפוש השם יתברך בתוך כל ההסתרה, בתוך מה שנראה כמקומות המטונפים הנמוכים כל כך, ממשיך רבינו שם:
"..אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמְּבַקְּשִׁין אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, נִמְצָא שֶׁיּוֹדְעִין עַל – כָּל – פָּנִים שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹ"קַ יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁהוּא נִסְתָּר וְנֶעְלָם, וְעַל – כֵּן מְבַקְּשִׁין 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ'. וּבָזֶה בְּעַצְמוֹ מְחַיֶּה עַצְמוֹ בִּמְקוֹם נְפִילָתוֹ. כִּי אַיֵּה הוּא בְּחִינוֹת מַאֲמָר סָתוּם, שֶׁהֵם מְקַבְּלִין חִיּוּת מִשָּׁם, רַק שֶׁחִיּוּת הַקְּלִפּוֹת הוּא מֵהַהַסְתָּרָה. אֲבָל הוּא מְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינוֹת חִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה בִּמְקוֹם נְפִילָתוֹ, עַל – יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ שֶׁמְּחַפֵּשׂ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ כַּנַּ"ל. "
גם במקומות הנמוכים ביותר זורח אור השם – רק ששם האור הוא בהסתרה, וכדי להגיע לשם מדובר על האור הגבוה ביותר, אור המאמר הסתום, אור הכתר העליון. דווקא במקום הנמוך ביותר – אם אתה לא מתייאש וממשיך לחפש וממשיך לבקש יתגלה לך.
"וְאַחַר – כָּךְ זוֹכֶה לַעֲלוֹת מִשָּׁם לְגַמְרֵי אֶל הַקְּדֻשָּׁה בְּעַצְמָהּ, דְּהַיְנוּ בִּמְקוֹם הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקָּר הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:"
וזוהי עיקר הקדושה! עיקר הקדושה היא דווקא שמתוך כל מצב מתוך כל סיטואציה בחיים ובעולם – יתגלה כבוד השם יתברך.
מובא בדברי רבינו הקדוש שישנן שתי בחינות: בחינת כסדר ובחינת שלא כסדר. בחינת כסדר קשורה לאדם, קשורה לחכמה ובחינת שלא כסדר קשורה לחוה, קשורה לספירת המלכות. הבעיה היא הניתוק בין חוה לאדם, הניתוק של המלכות מהחכמה. כשיש הפרדה, כשיש ניתוק … לקרוא את ההמשך →
קטגוריות: מועדי השנה | תגים: חכמה, כולל, כולל לב הדברים, מלכות, סדר, ראש השנה, שיעור, שלא כסדר | להגיב | לערוך
Share on Facebook באותו עניין: למה דווקא עכשיו שאני מתקרב לקדושה, אני מרגיש התרחקות? איך זה יכול להיות שאני סוף סוף עושה הרבה יותר אבל מרגיש רחוק יותר? וידאו סוד אלול – בקי ברצון ובקי בהמתנה וידאו – כבוד מלכים … לקרוא את ההמשך →
קטגוריות: וידאו, כללי | תגים: אומן, ברסלב, הלכות השכמת הבוקר, המלכת השם, השם מלך, וידאו, כולל, כולל לב הדברים, כסדר, לב הדברים, ליקוטי הלכות, ליקוטי מוהר"ן, מלכות, צורה פ"ב תנינא, ראש השנה, רבינו, רן ובר, שלא כסדר | תגובה אחת | לערוך
הכל בראש כמו שאומר הפתגם המפורסם. הכל מתחיל מהראש. אם הראש מסודר, אז הגוף מסודר. אם הראש לא… אז שאר הגוף סובל. איפה הראש שלנו? רבי נחמן מספר שקיבל את ראש השנה שלו מתנה מהקב"ה – שראש השנה הוא העניין … לקרוא את ההמשך →
קטגוריות: אומן, מועדי השנה | תגים: אומן, ברסלב, טהרה, מחשבות, קדוש ברוך הוא, קדושה, ראש, ראש השנה, רבינו | להגיב | לערוך
ביקשו טיפים להתחיל את השנה בטוב… טיפ 1: לזכור שהשם הוא המלך. יש מי שאחראי לכל מה שקורה. וגם אם זה נראה לנו חס ושלום אקראי או לא מכוון – הכל מדוייק ומכוון. הוא לא רק שולט על הכל אלא … לקרוא את ההמשך →
קטגוריות: אזמרה, מועדי השנה | תגים: אזמרה, אלול, אמונה, בחירה, ברסלב, התחזקות, התחלות חדשות, התחלת השנה, טיפ, לראות טוב, ניו אייג', פנימיות, פסיכולוגיה, ראש השנה, רבי נחמן, רוחניות, רן ובר, רצון | תגובה אחת | לערוך
** בתחילת השיעור (בערך שתי דקות ראשונות) יש רעשי רקע בהקלטה. איתכם הסליחה!!! Share on Facebook באותו עניין: ראש השנה – לחבר את בחינת שלא כסדר לבחינת כסדר! שיעור וידאו הכנה לראש השנה – אנא אמלוך?! ראש השנה – ראש … לקרוא את ההמשך →
קטגוריות: וידאו, כללי, מועדי השנה | תגים: אלול, ברסלב, דיבור, הארה, המתנה, וידאו לראש השנה, כתר, פנימיות, ראש השנה, ראש השנה תשע"א, רבינו, רוחניות, רצון, שתיקה | להגיב | לערוך
45 views
פורסם בתאריך 26 באוגוסט 2010 מאת newb
זהו. זה עיקר העבודה בראש השנה. להמליך את המלך. להמליך את הקדוש ברוך הוא עלינו. לבחור בטוב – לזכר שזה העניין. לצאת מהאני. הרבה אנשים מדברים על ביטול האני. אבל ביטול "למי"? למי ולמה אתה מתבטל? כשאתה מתבטל אתה צריך … לקרוא את ההמשך →
קטגוריות: מועדי השנה | תגים: ביטול, הארה, המלכה, התבטלות, מדיטציה, מלכות, פנימיות, ראש השנה | להגיב | לערוך
77 views
פורסם בתאריך 23 באוגוסט 2010 מאת newb
סיפרו לי שאם רוצים לראות את הפנים של הצדיק צריך להגיע לראש השנה לאומן. למה? זה היה דבר מאוד מוזר. מישהו אחר אמר לי שכדי להתחבר לרוח של הצדיק צריך ללמוד ליקוטי מוהר"ן בעיון. זה כבר יותר מתיישב, זה הגיוני! … לקרוא את ההמשך →
קטגוריות: אומן, מאמרים כלליים, מועדי השנה | תגים: אומן, ברסלב, ברסלבים, ברסלברס, עם ישראל, פושקנה, פנים של הצדיק, צדיק יסוד עולם, ראש השנה, רבי נחמן, רבי נחמן מברסלב | תגובה אחת | לערוך
בעזרת השם אני מתכונן לנסוע לאומן לראש השנה עם החברים המתוקים מלב הדברים. מומלץ מכל הלב למי שרוצה להצטרף לנסיעה : נסיעה לאומן עם לב הדברים (לחץ כאן). Share on Facebook באותו עניין: אחים לנשק – חלק ב' ישמע בזיונו … לקרוא את ההמשך →
קטגוריות: פיסות חיים – בלוג פנימי | תגים: אומן, ארז משה דורון, ברסלב, טיסה, לב הדברים, נסיעה, נסיעה לאומן בראש השנה, ראש השנה, רבינו | להגיב | לערוך
93 views
פורסם בתאריך 18 באוגוסט 2010 מאת newb
תשובה זה לא דבר טכני בלבד. תשובה זה דבר פנימי. זה ההשתוקקות של הנשמה להגיע לאיחוד. לחזור לחיבור. לבטל את מה שמפריד ביני ובין הטוב האמיתי. הטוב האינסופי שגנוז בבריאה ובתוכי. התשובה אומרת שאני רוצה לשוב – רוצה לחזור. לאן … לקרוא את ההמשך →
קטגוריות: תשובה | תגים: אלול, בזיונות, ישמע בזיונו, כאב, לב, לעשות תשובה, נפילות, ראש השנה, רבינו, תשובה | תגובה אחת | לערוך
ארכיון תג: תשעה באב
תשעה באב : האור השחור
יש אור שהוא מעל האור. יש עומק שהוא עמוק מכל העמקים. יש תקווה שהיא מעבר לכל הגיון. תקווה שלא קשורה למה שקורה מסביבינו. תקווה שנמשכת מהאינסוף. בתשעה באב נחרב המקדש. בתשעה באב בכינו בכיית חינם. בתשעה באב נגזר בעקבות חטא … לקרוא את ההמשך →
תשעה באב – לראות את האור בתוך החושך המוחלט | חלק ב'
כל עוד שאני בערפל, קשה לי לבחור. כי כל עוד שאני בערפל אני מרגיש ש"בסך הכל הכל טוב" ואז אני לא יכול לעשות עבודה אמיתית. אין לי מה שידחוף אותי קדימה. אין לי מה שיוביל אותי לעבר הטוב. אין לי … לקרוא את ההמשך →
תשעה באב – לראות את האור בתוך החושך המוחלט | חלק א'
עוד פעם מגיע הזמן הזה בשנה. שלושת השבועות. בין המיצרים. תשעה באב. עוד פעם החורבן הזה. עוד פעם תחושת הכהות הזאת? מה רוצים ממני? למה כל החושך הזה? ועוד בכוונה להמעיט את האור? משנכנס אב ממעטים בשמחה. גם ככה קשה … לקרוא את ההמשך →
בברסלב שלום – עוד מאט חנוכה – מתחילים להתכוננן
יהודי הוא מעל לטבע
היום זכיתי להתעורר קצת מוקדם, הבית היה שקט, קול הנשימה הרכה של בני הבית נשמע בחרש, לקח לי כמה שניות להבין שאני ער וששום דבר לא כובל אותי יותר למיטה, דעתי עדיין לא שבה אלי לחלוטין כשיצאתי בזהירות מהמיטה כדי שלא תחרוק ותעיר את בני הקטן שנרדם לידי, אתמול בערב נרדמנו תוך כדי משחק בקוביות שלו ובציחקוקים בכל פעם שהוא מטפס עלי ומזנק ממני אל הכר, הרגשתי שמחה גדולה כשגיליתי שיש לי עוד שעתים עד תפילת שחרית, לאחר נטילת ידים שטיפת פנים וברכות השחר אספתי את עצמי ומספר חפצים תוך כדי נסיגה חרישית אל דלת הכניסה יצאתי ונעלתי את הדלת, שמתי יד על המזוזה והודתי לבורא עולם שזכיתי לצאת בלי עיקובים.
