ארכיון תג: הרב ישראל אסולין

הלכות סדר ליל פסח / הרב ישראל אסולין

[ 25 ]

לפי הפשט – על שום שפסח הקדוש ברוך הוא על בתי אבותינו.

בפנימיות מוסבר שהשם פסח הוא "פה סח". פה שמדבר. בגלות מצריים כתוב שהיינו בגלות הדעת. רק משה רבינו בחינת דעת הוא שהוציא אותנו ממצרים.

בפסח המצווה היא הגדה של פסח, סיפור יציאת מצרים. יש מצווה גדולה לספר ולהרבות בסיפור יציאת מצרים. צריך כל אדם לראות את עצמו כאילו הוא עצמו יצא ממצרים ואם אין לו בנים ובנות לספר להם יספר לאשתו, או לחברו או אפילו לעצמו. העיקר להוציא בפה.

בפסח צריך להוציא בפה את האמונה. האמנתי כי אדבר. העניין בפסח הוא לספר את ההגדה ולערוך את הסדר. כמובן שעניין מרכזי בפסח זה המצות והשמרות מחמץ (שגם קשור לפה – בעניין האכילה) אבל הפסח סובב סביב ליל הסדר. לעשות סדר פנימי וסדר חיצוני.

בפסח אנחנו אומרים בפה. מעבירים הלאה לבנינו את סיפור יציאת מצרים ומלמדים את ליבנו את סודות האמונה. הלב הוא כמו הבן שלנו, "ושננתם לבניכם". גם ללב שלנו צריך לשנן כל הזמן את הטוב האינסופי. לספר לו על מלכות השם בעולם. על כך שהעולם יש בו סדר פנימי אינסופי שמונהג בחסד ורחמים על ידי מי שאמר והיה העולם.

בליל הסדר אנחנו זוכים להשריש בתוכנו את האמונה הקדושה.

למאמר המקורי: למה קוראים לפסח פסח? מה העניין של פסח? איך זה קשור לדיבור – להגדה? מה הקשר בין אמונה לבין דיבור?

פרשת פרה – הרביעית בקריאה בין ארבעת הפרשיות. מגיעה אחרי פורים – מכינה אותנו בטהרה לקראת פסח. הפרה האדומה, כפרה על חטא העגל – אומרים המפרשים "תבוא האם ותכפר על צואת בנה".

כותב רבינו בליקוטי מוהר"ן :"אַחַר פּוּרִים קוֹרִין פָּרָשַׁת פָּרָה, שֶׁהִיא הֲכָנָה לְפֶסַח. כִּי פָּרָשַׁת פָּרָה קוֹרִין, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נִזְהָרִין לִטָּהֵר מִטֻּמְאַת מֵת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ טְהוֹרִין לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח. וּבִתְחִלָּה הוּא בְּחִינַת פּוּר, כִּי פּוּרִים עַל – שֵׁם הַפֻּר (אֶסְתֵּר ט וְעַיֵּן בְּכַוָּנוֹת הָאַרִיזַ"ל בְּסוֹד הִפִּיל פּוּר וּבְסוֹד פָּרָה אַדֻמָּה), וְאַחַר – כָּךְ נַעֲשֶׂה פָּרָ"ה, כִּי גַּם פּוּרִים הוּא בְּוַדַּאי הִלּוּךְ וְדֶרֶךְ לְפֶסַח. וְזֶהוּ בְּחִינַת (שִׁיר – הַשִּׁירִים ה): "שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר". שִׂפְתוֹתָיו זֶה בְּחִינַת פֶּסַח פֶּה סָח (כַּמּוּבָא). שׁוֹשַׁנָּה הִיא אֶסְתֵּר, (כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל, וְשׁוֹשַׁנָּה גִּימַטְרִיָּא אֶסְתֵּר). נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר זֶה בְּחִינַת מָרְדֳּכַי מָר דְּרוֹר (חֻלִּין קלט:), לְשׁוֹן חֵרוּת, בְּחִינַת חֵרוּת שֶׁל פֶּסַח. וְעַל – כֵּן צֵרוּף שֶׁל פּוּרִים מְרֻמָּז בְּפֶסַח, בַּפָּסוּק (שְׁמוֹת כ"ג): "שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם". מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם רָאשֵׁי – תֵבוֹת פּוּרִים, כִּי פּוּרִים הוּא דֶּרֶךְ לְפֶסַח, שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת נִזְהָרִין מֵחָמֵץ: (וּפָסַק בְּאֶמְצַע הָעִנְיָן וְלֹא גִּלָּה יוֹתֵר):

כִּי בַּתְּחִלָּה הָיוּ כָּל הַהַתְחָלוֹת מִפֶּסַח, וְעַל – כֵּן כָּל הַמִּצְווֹת הֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. וְעַכְשָׁו, (וְלֹא סִיֵּם):" (ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן ע"ד)

כותב רבינו שפורים – מלשון הפור הופך לפרה. מהי פרה אדומה? פרה אדומה מטהרת את הטמאים ומטמא את הטהורים. זאת בחינה של התפכות, מפורים נמשכת בחינת "ונהפוך הוא" ופרה אדומה היא בחינת ונהפוך הוא – היא הופכת את הטמא לטהור.

פסח הוא בחינת דעת ופורים הוא בחינת אמונה, מעבר לדעת, עד דלא ידע. רבינו מחדש שאם המהלך היה כל הדורות מפסח אל פורים, מסביר רבי נתן שעכשיו המהלך הוא מפורים. מתחילים מהאמונה. מתחילים ממחיית הספק, מחיית עמלק. ואז יש את כח הטהרה של פרה אדומה, ואז נעים אל עבר פסח – וזוכים בעזרת השם שלא יהיה חמץ בפסח. חמץ בפנימיות הגאווה שלנו, חטא היישות. ההתנפחות מעבר לפרופורציה האמיתית שמביאה לכל כך הרבה זיוף בעולם שלנו. אבל מה הכח להמלט מהחמץ? הכח הוא מפורים. הכח הוא מהאמונה הפשוטה. וזאת התרופה לדור אחרון.

למאמר המקורי: פורים הדרך לפסח – פרשת פרה

התשובה מופיעה בספר התודעה שם כתוב:

"..ולמה עושין פורים באדר שני ולא מקדימין את המשתה לאדר הראשון? לפי ששנת הגזרה בימי המן, שנה מעוברת היתה ובאדר שני היתה; וגם כדי להסמיך גאולה לגאולה, גאולת אסתר לגאולת מצרים:" (ספר התודעה, פרק 17)

זאת אומרת ראשית הסיבה הפשוטה היא שבזמן שהיתה הגזרה בימי המן הרשע, אותה שנה היתה שנה מעוברת ופורים אכן חל אז באדר ב'. בשנה רגילה שאינה מעוברת – אדר ב' למעשה חל באדר א' או יותר נכון כלול באדר א' אבל בשנה מעוברת שישנם שני חודשי אדר – חל חג הפורים דווקא באדר ב' זכר לזמן האמיתי שבו היתה הגזרה. דבר נוסף הוא שמיכוון שרוצים לסמוך את פורים לפסח, רוצים לקרב את גאולת פורים לגאולת פסח, גאולת מצרים – אדר ב' סמוך לניסן ואילו אדר א' רחוק יותר ולכן חגים את הפורים דווקא באדר ב'.

מצה – מריבה לשם שמיים

במשך שנים המילה מצה הפריעה לי. מצה מלשון מריבה? למה מריבה בליל הסדר? למה הלחם הקדוש הזה, לחם האמונה שצריך לתת לנו הגנה רוחנית לכל השנה קשור למריבה. זה לא הסתדר לי. בכלל מריבות זה דבר שאף פעם לא הסתדר לי. כל החיים העדפתי להמנע מקונפליקטים מאשר "להכנס בהם". עד כמובן שלא יכולתי לסבול יותר ואז הייתי "נכנס בהם" – וגם אם התוצאות לא תמיד היו הרסניות המצב כבר היה בעייתי.

דווקא לאחרונה, אחרי שהתחלתי לעשות עבודה יותר לפתוח דברים, להכנס לתוך מריבות כדי לברר דברים ולהתקרב מצאתי את דבריו המתוקים של רבי נתן על הלכות פסח והלכות ראש חודש, רבי נתן מסביר שמצה היא בחינת משה, ומשה הוא ראשי תיבות מחלוקת שמאי הלל – מחלוקת לשם שמים. זאת אומרת שהמצה, המריבה שמדובר עליה בליל הסדר אינה רק מחלוקת, אלא היא מחלוקת לשם שמיים – מחלוקת לבירור האמת. וזאת להבדיל ממחלוקת קורח ועדתו שהיא מחלוקת לשם קנטרנות, לשם הגדלת האגו של החולק ולא לבירור אמיתי.

(המשך…)

ערן יאיר וברסלב שלום מזמינים את אותך באופן אישי לשיעור מדהים על חזון העצמות היבשות, בנוסף התחלנו להתכונן לפסח שיבוא עלינו לטובה ויש מגוון שיעורי צפיה והאזנה בנושא, וכן הוספנו עוד נישה נוספת בנושא פרשת השבוע על פי מסורת ברסלב עם טיבול וציבעוניות של מדרשים וסוד.