חדשות ברסלב

כונת חבור זה, ללמד את עם ישראל את היסוד הנפלא הזה, ללכת עם תודה! כי התודה תביא את האדם למדרגה הרוחנית הראויה לו, ותפתח לו את כל השערים שישנם: שערי שמחה, שערי פרנסה, שערי זיווגים, שערי רפואה שלימה, שערי תורה ותפילה וכו' – כל מיני שערים שאנו מבקשים שיפתחו לנו, התודה היא המפתח לפתוח את כל אלו השערים ועוד כהנה וכהנה שערים, ככל העולה על דעתו של כל אדם.

 

כל מי שילך בדרך של ההודיה בתמימות, ידע שודאי הוא יפעל ישועות וימתיק את כל הדינים. וזה עיקר העבודה שתביא לגאולה הפרטית והכללית, לעקור את מידת הבכינות וכפיות הטובה, ולעבוד על הכרת הטוב ועל הודאה והלל ושבח לה', ובזה יתוקן הכל ונזכה לגאולה השלמה. כי בהודיה תלויה כל הגאולה, שיכולה להיות קלה מאוד ונעימה בזכות ההודיה!!!

מאת מערכת ברסלב ישראל

לעתים יכולות אימרות קצרות או אף מילים בודדות להביא תועלת רבה בעבודת ה'. בכוחן לסמן כיוון ולהציב מטרה, וכן להפיח רוח חים בעבודה, ואף לזרז ולעודד. כזה הוא כוחה של המילה הקטנה "גר", כאשר היא מהווה שם תואר המלווה את האדם בכל ימיו בעולם הזה. תואר זה ממצא בפשטות את מבט האמת על חיי העולם הזה, וממילא מתבטא בזה גם היחס הנכון לעולם הבא ולעבודת האדם בכלל.

דברים ברוח זו אומר השל"ה הקדוש על דברי הפסוק: "כי גרים ותושבים אתם עמדי". מן הראוי להקשות כאן, אומר השל"ה, כמו שהתקשה רש"י בתחילת פרשת חיי שרה בדברי אברהם אבינו: "גר ותושב אנוכי עמכם": אם גר, אינו תושב, ואם תושב אינו גר. מתרץ השל"ה: "כי גרים" – רצונו לומר שתזכרו תמיד שאתם גרים בעולם הזה, אז תהיו תושבים עמדי, להיותכם דבקים בנצחיותי". כלומר, חיים של גרות בעולם הזה, הם התנאי והדרך לזכות בדבקות בה' יתברך.

מוסיף השל"ה הקדוש: שהאבות היו גרים בארץ. אברהם אמר: "גר ותושב אנוכי עמכם", ליצחק נאמר: "גור בארץ הזאת", ואף יעקב אמר: "ימי שני מגורי". אף אנו נדרשים לזכור תמיד את היותנו גרים, כלשונו שם: "זאת ישים האדם אל ליבו כל ימי חייו, בכל יום ובכל לילה, ובכל שעה ובכל רגע" (שער האותיות, אות ג). מן הראוי, איפא, שניתן את דעתנו לחובת זכירת היותנו גרים בעולם הזה, ולמשמעותה המעשית בחיי היום יום. כך נוכל להפיק בעזרת הבורא יתברך תועלת גדולה ממילה קטנה.

(המשך…)