מהו העניין של פורים? מצד הפשט, מבחינת ההלכה - נראה כי סעודת הפורים, מתנות לאביונים, קריאת המגילה, משלוח מנות. אך מהו העומק? מדוע שמחים כל כך בפורים? מה הקשר בין פורים לבין שמחה ולמה מעלת השמחה מודגשת כל כך בפורים?
העניין של פורים הוא עניין של גילוי האור בתוך החושך המוחלט לכאורה. זאת הארה מעבר לטעם ודעת, זהו אור רוחני מעבר לשכל, מעבר להבנה שלנו. אור גבוה מהבינה. בתוך החושך המוחלט מתגלה אור חדש.
כמאמר רבינו בתורת "איה", ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן יב:".. וְהַכְּלָל כְּשֶׁנּוֹפֵל לְשָׁם, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי כְּשֶׁמַּתְחִיל לְבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, בָּזֶה הוּא מְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ מֵחִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה. כִּי חִיּוּת הַקְּלִפּוֹת הוּא רַק מֵהַהַסְתָּרָה, מַה שֶּׁנִּסְתָּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שָׁם בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה, עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל."
כל עניין הקליפות, כל החיות של המן-עמלק, כל הכח של הספק שמבלבל אותנו כל הזמן הוא מההסתרה. בגלל החושך, בגלל ההסתרה, הערפל שאנחנו חיים בו – יש כח לקליפות לינוק ולקבל חיות. אבל אם אנחנו מתעוררים בתוך החושך. בתוך ההסתרה הגדולה ולא מוותרים! כמו במגילה, צועקים, צמים, מתחברים, מתאחדים. מתכנסים פנימה. לך כנוס את היהודים, אמרה אסתר. לך כנוס – בחינת כניסה. כניסה פנימה לנקודה הפנימית. הנקודה של החיפוש. חיפוש השם יתברך בתוך כל ההסתרה, בתוך מה שנראה כמקומות המטונפים הנמוכים כל כך, ממשיך רבינו שם:
"..אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמְּבַקְּשִׁין אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, נִמְצָא שֶׁיּוֹדְעִין עַל – כָּל – פָּנִים שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹ"קַ יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁהוּא נִסְתָּר וְנֶעְלָם, וְעַל – כֵּן מְבַקְּשִׁין 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ'. וּבָזֶה בְּעַצְמוֹ מְחַיֶּה עַצְמוֹ בִּמְקוֹם נְפִילָתוֹ. כִּי אַיֵּה הוּא בְּחִינוֹת מַאֲמָר סָתוּם, שֶׁהֵם מְקַבְּלִין חִיּוּת מִשָּׁם, רַק שֶׁחִיּוּת הַקְּלִפּוֹת הוּא מֵהַהַסְתָּרָה. אֲבָל הוּא מְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינוֹת חִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה בִּמְקוֹם נְפִילָתוֹ, עַל – יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ שֶׁמְּחַפֵּשׂ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ כַּנַּ"ל. "
גם במקומות הנמוכים ביותר זורח אור השם – רק ששם האור הוא בהסתרה, וכדי להגיע לשם מדובר על האור הגבוה ביותר, אור המאמר הסתום, אור הכתר העליון. דווקא במקום הנמוך ביותר – אם אתה לא מתייאש וממשיך לחפש וממשיך לבקש יתגלה לך.
"וְאַחַר – כָּךְ זוֹכֶה לַעֲלוֹת מִשָּׁם לְגַמְרֵי אֶל הַקְּדֻשָּׁה בְּעַצְמָהּ, דְּהַיְנוּ בִּמְקוֹם הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקָּר הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:"
וזוהי עיקר הקדושה! עיקר הקדושה היא דווקא שמתוך כל מצב מתוך כל סיטואציה בחיים ובעולם – יתגלה כבוד השם יתברך.
מצה – מריבה לשם שמיים
במשך שנים המילה מצה הפריעה לי. מצה מלשון מריבה? למה מריבה בליל הסדר? למה הלחם הקדוש הזה, לחם האמונה שצריך לתת לנו הגנה רוחנית לכל השנה קשור למריבה. זה לא הסתדר לי. בכלל מריבות זה דבר שאף פעם לא הסתדר לי. כל החיים העדפתי להמנע מקונפליקטים מאשר "להכנס בהם". עד כמובן שלא יכולתי לסבול יותר ואז הייתי "נכנס בהם" – וגם אם התוצאות לא תמיד היו הרסניות המצב כבר היה בעייתי.
דווקא לאחרונה, אחרי שהתחלתי לעשות עבודה יותר לפתוח דברים, להכנס לתוך מריבות כדי לברר דברים ולהתקרב מצאתי את דבריו המתוקים של רבי נתן על הלכות פסח והלכות ראש חודש, רבי נתן מסביר שמצה היא בחינת משה, ומשה הוא ראשי תיבות מחלוקת שמאי הלל – מחלוקת לשם שמים. זאת אומרת שהמצה, המריבה שמדובר עליה בליל הסדר אינה רק מחלוקת, אלא היא מחלוקת לשם שמיים – מחלוקת לבירור האמת. וזאת להבדיל ממחלוקת קורח ועדתו שהיא מחלוקת לשם קנטרנות, לשם הגדלת האגו של החולק ולא לבירור אמיתי.
