לחצו לצפייה בשיעור הוידאו באתר התחלות חדשות

בית המדרש הוירטואלי של ברסלב ישראל בשידור חי יצא לדרך !!

עכשיו ניתנת לכם האפשרות לצפות במגוון שיעורים המתקיימים במהלך השבוע במוסדות "חוט של חסד" ירושלים – ספרי ר' נחמן ותלמידיו, גמרא ופרשת השבוע.

לוח זמני השיעורים:

1. הרב מאיר שלמה שליט"א – כל יום שני בשעה 20:30 בערך

2. ראש הישיבה הרב שלום ארוש שליט"א – כל יום רביעי בשעה 12:00 בערך

לאברכי הכולל – שיעור בליקוטי מוהר"ן

3. הרב אליעזר רפאל ברוידא שליט"א – כל יום רביעי ב- 17:00 בערך (השיעור באנגלית)

4. ראש הישיבה הרב שלום ארוש שליט"א – כל יום רביעי בשעה 21:00 בערך – השיעור המרכזי

5. הרב עופר ארז שליט"א – כל יום רביעי בשעה 22:30 בערך

6. הרב אליהו גודלבסקי שליט"א – כל יום חמישי בשעה 20:00 בערך

     "כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה"

 

לצפיה לחץ כאן

מאת הרב אליעזר רפאל ברוידא

ליצנים ומלעיגים

ישנם שני סוגים עיקריים של ליצנים המבזים עובדי השם יתברך ומלעיגים על מקיימי מצוותיו. הראשון איננו מסוכן כל כך, והוא עם הארץ הרחוק מתורה ומצוות, שכל דבר מכיפה על הראש ועד לשמירת שבת נראה לו מוזר ומצחיק, כשם שקוף תמה על בן אנוש האוכל באמצעות סכין ומזלג.

הסוג השני שומר תורה ומצוות כביכול והוא מסוכן מאוד. הוא בעצמו מתרשל בקיום המצוות ובלימוד תורה, ואין כל קשר בינו לבין הרצון האמיתי להתעלות בקדושה. לכן, הוא שונא כל אחד שמתאמץ בעבודת השם יותר ממנו, ומוכן ומזומן ללעוג, להתלוצץ, ולהחליש את דעתם של מבקשי השם. הליצן הזה לא סובל אף אחד שאינו משתייך לחוג שלו, ולא מן הנמנע שחולק גם על צדיקים.

הלץ הזה, הוא חכם בעיני עצמו, וכל מעשה שאינו לטעמו נראה לו כשטות ולועג עליו. לפעמים, תביא אותו מידה זו לידי מינות, להלעיג על המצוות עצמן, ולא רק על עושי המצוות, שנאמר (תהלים קיט נא): "זדים הליצוני עד מאד מתורתך לא נטיתי".

כפי שאמרנו לעיל בעניין הלץ המצוי, אין הלועג מקבל תוכחה, שנאמר (משלי ט, ח): "אל תוכח לץ פן ישנאך", ונאמר (משלי ט, ז): "יוסר לץ לוקח לו קלון". בגלל שהוא חכם בעיני עצמו, הוא מתלוצץ בפעולות הקדושות של הזולת, מידה שאין לה תקווה, שנאמר (משלי כו, יב): "ראית איש חכם בעיניו תקווה לכסיל ממנו".

(המשך…)

מאתר ברסלב ישראל

פרשיות אלו עוסקות בבירור הטוב מן הרע והוא, ברירת נח מבני דורו, אברהם מבני דורו, יצחק מישמעאל ויעקב מעשו. זו מלחמה בין הקדושה והטומאה, מלחמת היכלי התמורות, מלחמת החיצוניות בפנימיות.

תפקידה האמיתי של החיצוניות הוא לשרת את הפנימיות, אבל כשהחיצוניות לוקחת מלכות לעצמה כביטוי חז"ל: "מלכותא בלא תגא" (פירוש: מלכות בלא כתר) – מתגבר השקר בעולם והאמת נעלמת.

החיצוניות – הקליפה – תפקידה לשמור על הפרי, אולם כאשר הקליפה מנסה למלוך בעצמה ולהראות שיש לה חיים בפני עצמם ואינה צריכה לקבל את חיותה מן הפרי, אזי השקר ואחיזת הנחש מתגבר בעולם.

(המשך…)

מאת מערכת ברסלב ישראל
לעתים יכולות אימרות קצרות או אף מילים בודדות להביא תועלת רבה בעבודת ה'. בכוחן לסמן כיוון ולהציב מטרה, וכן להפיח רוח חים בעבודה, ואף לזרז ולעודד. כזה הוא כוחה של המילה הקטנה "גר", כאשר היא מהווה שם תואר המלווה את האדם בכל ימיו בעולם הזה. תואר זה ממצא בפשטות את מבט האמת על חיי העולם הזה, וממילא מתבטא בזה גם היחס הנכון לעולם הבא ולעבודת האדם בכלל.
דברים ברוח זו אומר השל"ה הקדוש על דברי הפסוק: "כי גרים ותושבים אתם עמדי". מן הראוי להקשות כאן, אומר השל"ה, כמו שהתקשה רש"י בתחילת פרשת חיי שרה בדברי אברהם אבינו: "גר ותושב אנוכי עמכם": אם גר, אינו תושב, ואם תושב אינו גר. מתרץ השל"ה: "כי גרים" – רצונו לומר שתזכרו תמיד שאתם גרים בעולם הזה, אז תהיו תושבים עמדי, להיותכם דבקים בנצחיותי". כלומר, חיים של גרות בעולם הזה, הם התנאי והדרך לזכות בדבקות בה' יתברך.
מוסיף השל"ה הקדוש: שהאבות היו גרים בארץ. אברהם אמר: "גר ותושב אנוכי עמכם", ליצחק נאמר: "גור בארץ הזאת", ואף יעקב אמר: "ימי שני מגורי". אף אנו נדרשים לזכור תמיד את היותנו גרים, כלשונו שם: "זאת ישים האדם אל ליבו כל ימי חייו, בכל יום ובכל לילה, ובכל שעה ובכל רגע" (שער האותיות, אות ג). מן הראוי, איפא, שניתן את דעתנו לחובת זכירת היותנו גרים בעולם הזה, ולמשמעותה המעשית בחיי היום יום. כך נוכל להפיק בעזרת הבורא יתברך תועלת גדולה ממילה קטנה.

עובדת סוציאלית שואלת את חברתה: "תגידי, מה השעה?"

משיבה החברה: "אני לא יודעת, אין לי שעון".

אומרת הראשונה: "לא חשוב, העיקר שהוצאנו את זה מתוכנו ודיברנו על זה…"

12
אוק'
מופיע בקטגוריות: כללי ותוייג: , , ,

באחד הכנסים של ארגון לגברים מוכים נשאלה שאלה בקהל: "מי העיז לענות לאשתו- לא רוצה?". קם אחד מהקהל וענה בביטחון: "אני אמרתי לאשתי לא רוצה!". התפלא הקהל מאוד ושמח שיש ביניהם בעל אמיץ, כשנשאל מתי זה קרה סיפר הבעל: "יום אחד הגעתי מאוחר הביתה, אשתי רדפה אחרי עם מקל של מטאטא אז התחבאתי מתחת למיטה, וכשהיא צעקה עלי כמה פעמים "צא החוצה", אמרתי לה – לא רוצה…"
מאתר http://www.breslev.co.il