איזון-בלאנס,שיווי משקל בין השכל לרגש
התפתחות היא דבר המשכי.ללא סוף.ככל שמתקדמים מבינים שישנה עוד עבודה רבה.
יותר פרטנית,יותר מדויקת.שינוי גורם למן רעידת אדמה פנימית-חוסר שיווי משקל,פחד מהמצב החדש,.
ואז לומדים להכיל את השינויהחדש ושוב חוזרים לאיזון . וקדימה למשימת החיים הבאה אך הפעם הצטרפו כלים נוספים +נסיון העבר והנסיון הבא אמור לעבור בצורה קלה יותר וכך הלאה.וכך מתקדמים
אך מהי בעצם אותה התקדמות?התקרבות אל האני הפנימי?אל השקטה והשמחה?.
ולילדה שבי קשה להשתנות.שוב רעידת אדמה ובמשך הזמן לומדים להכיל את השינויים והקושי וההתנגדות לבצעו קטנים.
התגובה לשינוי היא שמראה לי היכן אני עומדת.
כיום כל רצון להתפתחות נתקל בחומה גבוה ובצורה.
מלאכה
חלק 1 בהכנה
"לכל אחת זה מתאפשר לעמוסה מאוד,לפחות עמוסה ולמעט עמוסה"
מיהי אותה עמוסה?זו שאין לה זמן פנוי ,נטולת הזמן?גם היא אם תבחר לעבוד אפילו במעט הזמן הפנוי תוכל לבצע שינוי.
לא כל שכן למעט עמוסה שתוכל לעמול תשיג את השינוי.
בהסתכלות נוספתהבנתי שמדובר בעומס הנפשי שגם העמוסה והמעורבבת מאוד רבת הכעסים ,הספקות והחסימות גם לה יש אפשרות להגיע אל השקט והשמחה .כמובן העמוסה פחות -שתפקודה היום יומי בזרימה ובשלוה ולמעט עמוסה – גם זאת שיודעת לנווט היטב בין השכל לרגש וזורמת עם החיים היטב.כ"א תמצא את מקומה בעבודה ותשדרג את חייה ,תפקודה ורגשותיה.גם לה יש מקום לעבוד ולהתקדם.
בהסתכלות מעמיקה יותר הבנתי שמדובר בב"א 1 ובכל אחד מאיתנו.בתחום מסויים יכולים אנחנו להיות עמוסים מאוד בתחום אחר מעט עמוסים.ז"א יש תחומים פחות מבוררים בהם היא חסרת שקט ושליטה .באחרים ברורה יותר שלוה יותר.
ז"א לכל אדם בכל תחום יש על מה לעבוד ,אך רמת העבודה וההשקעה בכל תחום משתנה .
ויתכן גם שנושא בו הייתי עמוסה מאוד ,ע"י עבודה נכונה ,הפכתי למעט עמוסה בו גם פה ניתן עוד לעבוד עד שנגיע לתחושת השלומות הפנימית.בקצור עבודה לכל החיים.
14 בספטמבר, 2009 at 16:21
בס"ד
מלאכה
חלק 1 בהכנה
"התפתחות מטרתה השגת היזון חוזר"
איזון-בלאנס,שיווי משקל בין השכל לרגש
התפתחות היא דבר המשכי.ללא סוף.ככל שמתקדמים מבינים שישנה עוד עבודה רבה.
יותר פרטנית,יותר מדויקת.שינוי גורם למן רעידת אדמה פנימית-חוסר שיווי משקל,פחד מהמצב החדש,.
ואז לומדים להכיל את השינויהחדש ושוב חוזרים לאיזון . וקדימה למשימת החיים הבאה אך הפעם הצטרפו כלים נוספים +נסיון העבר והנסיון הבא אמור לעבור בצורה קלה יותר וכך הלאה.וכך מתקדמים
אך מהי בעצם אותה התקדמות?התקרבות אל האני הפנימי?אל השקטה והשמחה?.
ולילדה שבי קשה להשתנות.שוב רעידת אדמה ובמשך הזמן לומדים להכיל את השינויים והקושי וההתנגדות לבצעו קטנים.
התגובה לשינוי היא שמראה לי היכן אני עומדת.
כיום כל רצון להתפתחות נתקל בחומה גבוה ובצורה.
מלאכה
חלק 1 בהכנה
"לכל אחת זה מתאפשר לעמוסה מאוד,לפחות עמוסה ולמעט עמוסה"
מיהי אותה עמוסה?זו שאין לה זמן פנוי ,נטולת הזמן?גם היא אם תבחר לעבוד אפילו במעט הזמן הפנוי תוכל לבצע שינוי.
לא כל שכן למעט עמוסה שתוכל לעמול תשיג את השינוי.
בהסתכלות נוספתהבנתי שמדובר בעומס הנפשי שגם העמוסה והמעורבבת מאוד רבת הכעסים ,הספקות והחסימות גם לה יש אפשרות להגיע אל השקט והשמחה .כמובן העמוסה פחות -שתפקודה היום יומי בזרימה ובשלוה ולמעט עמוסה – גם זאת שיודעת לנווט היטב בין השכל לרגש וזורמת עם החיים היטב.כ"א תמצא את מקומה בעבודה ותשדרג את חייה ,תפקודה ורגשותיה.גם לה יש מקום לעבוד ולהתקדם.
בהסתכלות מעמיקה יותר הבנתי שמדובר בב"א 1 ובכל אחד מאיתנו.בתחום מסויים יכולים אנחנו להיות עמוסים מאוד בתחום אחר מעט עמוסים.ז"א יש תחומים פחות מבוררים בהם היא חסרת שקט ושליטה .באחרים ברורה יותר שלוה יותר.
ז"א לכל אדם בכל תחום יש על מה לעבוד ,אך רמת העבודה וההשקעה בכל תחום משתנה .
ויתכן גם שנושא בו הייתי עמוסה מאוד ,ע"י עבודה נכונה ,הפכתי למעט עמוסה בו גם פה ניתן עוד לעבוד עד שנגיע לתחושת השלומות הפנימית.בקצור עבודה לכל החיים.
אשרי שזוכה אני לעבוד.