דף הבית / כללי / ירושלים של מעלה, ירושלים של מטה ולב האבן

ירושלים של מעלה, ירושלים של מטה ולב האבן

בוא והתקרב להשם ולצדיק עם ברסלב שלום

אמרו לנו שירושלים של מעלה כולל בית המקדש השלישי עומדים מוכנים ומחכים לרגע שנהיה מוכנים לקבל אותם "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו נחרב בימיו", מה זה דור ? אלו האנשים שמכילים את העולם באותו פרק זמן, זאת אומרת שגם אני שותף ואני מחויב עבור עצמי ועבור כלל ישראל לעשות את המאמץ הנדרש כדי שזה יקרה כבר ונקבל אותם, אז נכון שמבטיחים לנו ש"כל המתאבל על ירושלים, זוכה רואה בשמחתה" אבל זה אחר כך , מה עם עכשיו ? איך מגיעים לשם ? זה חייב להיות ביחד, אנחנו יודעים שכל הפרטים מרכיבים את השלם, אז מאיפה מתחילים ? זה חייב להיות שמתחילים ממני !!! למה ? הרב  יעקובזון אומר שחינוך אמיתי זה חינוך עצמי ונתינת דוגמא, כל כך הגיוני זה נשמע וניראה כל כך אמיתי.

דוד המלך עליו השלום מגלה לנו במזמור קל"ז כי היצר הרע שבנו יתלבש כאדמו"ר ויגיד לנו "איך נשיר את שיר השם על אדמת נכר" אדמת נכר זה כל המקומות האפלים שיש לאדם בליבו, החולשה, הפחד, חוסר האונים ורפיון הידיים. אדם אומר לעצמו מלא פעמים בחייו "אתה לא יוצלח,מה יהיה איתך ? איך יכול להיות שכל אלו שמסביבך נראים כל כך רגועים ושלווים ושלמים ואתה – הר געש שעומד להתפרץ ? בשביל מה חזרת בתשובה בכלל ? יופי שיש לך כיפה וזקן, נו והלב שלך ? מדבר צחיח, מה אתה שווה בכלל, תמשיך, תמשיך להעמיד פנים, ועוד כהנה וכהנה כטוב לבבו ושנינות אמרותיו של המלך הזקן שבלב כל אחד, אבל מה ? אם מתבוננים בפסוקים הבאים אחר כך במזמור הזה רואים שדוד המלך עליו השלום השאיר לנו נשק בו אנחנו יכולים להציל את עצמנו "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" ימין השם עושה חיל, ימין השם רוממה "תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שימחתי" ירושלים שהיא הנקודה הטובה שבי, הצפייה שבי למשהו חדש, להתעוררות, לכיסופים, נקודת היהדות שבי אותה אעלה ואיתה אעלה עד הראש וזאת היא שתהיה שימחתי.

במזמור מ"ב אומר לנו דוד המלך עליו השלום שהשליטה שלו של היצר הרע באדם זה להגיד לו איה אלוקיך? ואז מה שקורה לאדם שהוא מרגיש רצח בעצמותיו – בתוך העצמיות שלו, אם נבטל את העצמיות שלנו ונתאחד כעם אחד עם האחד … הרגשת הרצח תעלם מאליה – אבל עד אז האדם מרגיש את הריחוק המדומה מהשם והתחושה היא של רצח בעצמות ומרגיש שכל מה שסוגר עליו, כל מה שמצר לו ממש מקלל ומחרף אותו אך גם שם מניח לנו על אם הדרך דוד המלך משיח השם חגורת הצלה ואומר לנשמת היהודי "הוחילי לאלוקים, כי עוד אודנו ישועת" כשהאדם מודה להשם יתברך על כל הטוב שהוא נותן לו כפרט וככל כשהאדם מודה ואומר תודה זה בעצמו הישועה שלו מהשם.

בפרשת "ויצא" בספר בראשית אנו קוראים על יעקוב אבינו עליו השלום שיצא לדרך לחרן והגיע ל"מקום", כתוב "וייקח מאבני המקום"     ואז מסופר על הסולם אבל אחר כך כשקם הוא לוקח "את האבן ששם מראשותיו" וכולנו מכירים את המדרש שאומר שכל האבנים התקבצו לאבן אחת כי כולן רצו שהצדיק ישים עליהן את ראשו, אז הוא לוקח את האבן ויוצק שמן על ראשה, ידוע ששכל האדם משול לשמן שמדליק את הלהבה "נר השם נשמת אדם" כשהאדם זוכה לקחת את האבן בחייו את כל מה שמכביד ומצר עליו ויוצקים על ראש כל זה שמן – מתבוננים, בוחנים, מתבודדים ולוקחים את זה כמנוף לעבודת השם, לתיקון המידות, הגדלת הרצון דקדושה אז אפשר בעזרת השם להתקרב לבית האלוקים ולשער השמים.

רבינו הקדוש מגלה לנו בתורה א בליקוטי מוהר"ן ואומר ש"איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל של כל דבר ולקשר את עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר כדי שיאיר לו השכל שיש בכל דבר להתקרב להשם יתברך על ידי אותו הדבר כי השכל הוא אור גדול ומאיר לו בכל דרכיו כמו שכתוב חכמת אדם תאיר פניו, וזה בחינת יעקוב…"

ובתחילת התורה רבינו אומר שעל יד התורה נתקבלים כל הבקשות שאנו מבקשים ומתפללים ואנו יודעים שכשהגיע יעקוב ל"מקום" אחרי שקיבל את ברכת יצחק אבינו היה מלא בתורה "יעקוב איש תם יושב אוהלים" שישב באוהלה של תורה., וכשהתפלל התפלל על רוחניות וגשמיות כאחד כי למעשה אין גשמיות והכול רוחני. לחם לאכול ובגד ללבוש, המצוות של האדם אלו לבושיו והתורה היא לחם חוקינו.

מסופר בגמרא ביומא שבבית המקדש הייתה לשכה שבה אוחסנו אבני המזבח שעליהם טימאו היוונים עם קורבנותיהם, הורידו את האבנים האלו מהמזבח אבל לא זרקו אותם אלה שמרו אותם בלשכה ההיא שבבית המקדש, רבינו הקדוש אומר ש"תישפכנה אבני קודש" האבנים אלו נפשות ישראל ושבצרוף כל האבנים נבנים בנינים נהדרים דקדושה ושזנו הקיבוץ של נפשות ישראל ובנית השכינה.

אנחנו רואים שכל אדם גם אם חלק מליבו עדיין לב אבן שבו נוגעת תרבות הגויים תאוות ורצונות מקולקלים גם באדם כזה מישראל יש חלק מירושלים חלק שזועק להתגלות, לגאולה, וצריך כל אדם לחפש לבקש ולמצוא כמו שרבינו אומר את הטוב שבו ואת הטוב שבחבריו, ורבינו אומר שכשמתבוננים בטוב הרע נעלם ממילא.

עד כמה אנחנו מחויבים לשפוט את עצמנו לטוב ולזכות, ועד כמה אנחנו מחויבים לעשות כן עם חברנו ובאחינו ולחפש בהם רק את הטוב והיפה, את נקודת ירושלים האישית שבכל אחד ואז נתקבץ ונצטרף כולנו לאבן אחת ונהיה לראש פינה ועלינו יניח צדיק את ראשו ועלינו ייצוק צדיק את שמנו ואז בית האלוקים ושער השמים יפתח לקבל אותנו ואת תפילתנו, וביחד, נכנס אל הקודש פנימה.

שמעתי פעם את הרב סבג צועק "עורו ישני עפר, הגאולה כבר פה, מי שהולך עם רבינו כבר נגאל" ושמעתי פעם את הסבא רבי ישראל דב אודסר עליו השלום אומר "אין קטנים אין גדולים כולנו חברים" , אין ספק שכל ישראל חברים ואחים למקום ברוך הוא, אשרינו שבחר בנו, תודה לשם יתברך.

ברסלב שלום אתר שאפוי בלב הצדיק


אודות breslevshalom

Check Also

1239712_218911995113998_3740751345332874172_n

פרשת השבוע חוקת | ברסלב מאיר

רוצה באמת להיות בן אדם ? להנצל מכל הבלבולים והמחשבות הרעות והטורדניות של הבלי עולם ...

מכתבי תודה !

רואים ישועות בלי הבטחות ! מכתבי תודה ! תודה רבה על ה"הסרת עין הרע" שעשיתם ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

ריפוי יהודי | סדנאות נפש ברוח החסידות | ספר מתנה | ספר להתחזקות