דף הבית / כללי / זכור לנו אהבת קדומים – סיכום שיעור של הרב עופר ארז

זכור לנו אהבת קדומים – סיכום שיעור של הרב עופר ארז

זכור לנו אהבת קדומים

(סיכום שיעור של הרב עופר ארז)

נשלח על ידי: רחל חוזה

אמונה זה לא דבר שמקבלים בבת אחת אמונה זה דבר שנבנה.

למה רק אחרי קריעת ים סוף כתוב "ויאמינו בה' ובמשה עבדו"? עד עכשיו, אחרי שראו את כל עשרת המכות וראו כאלה ניסים, לא האמינו?

יש פה יסוד גדול מאוד. אמונה זה דבר שכל הזמן הולך ונבנה כל הזמן ניתן להעמיק את נקודת האמונה שבלב עד אין סוף. כל העניין של התורה והמצוות זה להעמיק אצלנו יותר ויותר את האמונה. ככל שיש הסתרת פנים יותר גדולה האמונה גדלה ואנו מחזקים את הקשר שלנו עם בוראנו. המלחמה שלנו זה להתחבר כל הזמן עם הקב"ה וזו מלחמה קשה. כשההסתרה היא גדולה מאוד קשה להתחבר עם הקב"ה בתוך ההסתרה הזו אך זה בעצם תיקון העולם. היו צדיקים שכל העבודה שלהם היתה העבודה הזו, להיכנס להסתרה ולגלות את הקב"ה בתוך ההסתרה. נחום איש גמזו היה אומר- על כל דבר "גם זו לטובה"  ותלמידו ר' עקיבא היה אומר- "כל מאן דעביד רחמנא לטבא עביד" למה בארמית? כיוון שר' עקיבא היה יורד להסתרות יותר גדולות (לשונות הגויים מרמז בקבלה על הסתרות גדולות).

עמ"י היה בגלות מאוד קשה במצרים. לא רק ברמה הפיזית אלא גם ברמה הנפשית והרוחנית. הם היו תחת התרבות והתאוות הקשות של מצרים. עמ"י היה קשור לזה בקשרים נפשיים מאוד חזקים. כתוב במדרש שעמ"י לא האמין שתהיה גאולה, שהם יכולים לצאת ממצרים. הם האמינו שמשה יכול להוציאם ממצרים אך שאלו: "איך תוציא את מצרים מתוכנו?" לצאת ממצרים אין בעיה, נלך למדבר…אך אנו הולכים למדבר עם מצרים בתוכנו! כמו אדם שקשור מאוד בתאוותיו והם הולכים עימו. הפיתרון- גילוי. הקב"ה בעצמו, מתגלה. כל פעם שאנו מתמודדים עם איזה מציאות של הסתרה, עם קושי של אמונה מגיע שלב שבו מקבלים גילוי.  הקב"ה באמצעות משה מוציא את עמ"י מהגלות, מההסתרה, מהקשר עם תאוות העולם הזה שלב אחרי שלב וכך מחבר את עמ"י אליו.

מה תכליתן של עשר המכות? מדוע לא הוציא הקב"ה את עמ"י ממצרים במכה אחת?

בעשר המכות יש דברים מאוד עמוקים וסודות מאוד גדולים. הזוהר הקדוש אומר: "נגוף למצרים ורפא לישראל" – מכה את המצרים ומרפא את ישראל. בכל מכה היה הקב"ה מוציא את ישראל מעוד בחינה של שקר שהיו בתוכה. עשר המכות לא היו בשביל המצרים. להם היתה מספיקה מכה אחת. עשר המכות היו בשביל עמ"י. כל מכה היתה מחברת את עמ"י בעוד התחברות עם הקב"ה. אחרי עשר מכות הם הגיעו לשלמות שאפשר להגיע בתוך מצרים ויצאו ממצרים. לכל מכה ומכה יש תורה מאוד עמוקה איך פעלה ומה פעלה. בכל מכה ומכה עולמות רוחניים שלמים השתנו וניתנה רפואה לעמ"י. עשר המכות כנגד עשר הספירות שהן עשרה דרכים שבהן ה' מתגלה לעמ"י. כל מכה פעלה לגלות עוד דרך של התגלות לעמ"י. לדוג':

מכת דם– כנגד ספירת המלכות.

למה דווקא מכת דם? למה דווקא מכת דם שביאור ביטלה את מלכות המצרים והתחילה לגלות את המלכות של הקב"ה?

היאור (הנילוס) היה העבודה זרה של המצרים.  היאור וכל המים של המצרים הפכו לדם וכדי לשתות היו צריכים לקנות מים מהיהודים. הזוהר הקדוש אומר שפרעה ידע חכמות גדולות מאוד. כיצד אם כן ניתן להבין שפרעה שהיה חכם מאוד גדול עבד את הנילוס? עבד למים?

צריך להבין יסוד מאוד גדול- כל דבר ודבר בעולמנו יש לו שורש רוחני, מהדבר הקטן ביותר ועד הדבר הגדול ביותר. אפילו לשרץ כמו תולעת יש כח רוחני שמנהיג אותו. כך גם בנילוס יש שורש רוחני מאוד גדול. זה מובא בסיפור בריאת העולם: "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד לארבעה ראשים ושם הראשון הפישון הוא הנהר המסובב את ארץ החווילה אשר שם הזהב…"- ארבע נהרות יוצאים מעדן להשקות את הגן.

אך גן עדן זה בכלל בעולם שנקרא עולם היצירה מה הקשר אלינו?

אלא שארבעת הנהרות האלה קיימים גם בעולם שלנו. השורש הרוחני שלהם נמצא בעולמות רוחניים עליונים והם משפיעים על הנהרות שבעולמנו. הנהרות הללו הן ארבע צינורות של שפע רוחני שהם כנגד ארבע אותיות של שם הוי"ה. כל נהר זה שפע רוחני של קדושה אך מתלבש בתוכו גם שפע רוחני של טומאה. הנהר הראשון הוא הגבוה ביותר ונקרא הפישון. רש"י אומר בפרשת בראשית: הפישון זה הנילוס של מצרים. השורש הרוחני של הנילוס זה נהר הפישון שיוצא מגן עדן. פרעה ידע את כל הסודות האלה והוא ידע להמשיך כח של טומאה מהשורש של כל כוחות הטומאה אל תוך הנהר הזה ומשם פרעה והמצרים היו ממשיכים את כל ההשפעות שלהם. לכן המכה הראשונה היתה להפוך את כל היאור לדם.

יאור"- י' אור, האור של האות י' של שם הוי"ה  משם המצרים היו מקבלים את כל כוחות ההשפעה שלהם. הדבר הראשון שה' עשה זה להפוך את כל המים של המצרים לדם ובכך הוא הפריד אותם מכל צינור ההשפעה שלהם. ברגע שהמצרים נפרדו מההשפעה שלהם מיד האות י' של שם הוי"ה התחילה להאיר לעמ"י וזה הרפואה של עמ"י.  כל פעם שה' מכה אומות של גויים, אותו כח של טומאה שקשור באומה הזאת נחלש, ובאותו רגע עמ"י כנגד זה מתחבר עם אותו כח של קדושה. זאת היתה התחלת הרפואה של עמ"י.

מכת צפרדע– כנגד מידת היסוד- שמירת הברית, כל ענייני הקדושה.

קולות הצפרדעים המקרקרות, אומר רש"י, היו משגעים ומצערים את המצרים יותר מהנוכחות של הצפרדעים עצמן. האר"י הקדוש בשער הכוונות אומר שצפרדע זה- צפור דעה. כשאדם פוגם בברית הוא מתחיל לשמוע כל מיני קולות שמבלבלים אותו וגורמים לחוסר  מנוחה נפשית לחוסר ישוב הדעת. מה הקשר לצפור? הגימטריא של צפור זה ש"ע דעה. ש"ע זה נקרא אור אריך אור של הזקן העליון. כשמתגלה בתוכנו האור הזה אדם מרגיש נעימות גדולה בתוך הנפש. הוא מרגיש שמחה וישוב הדעת. שום דבר אינו מטריד אותו… הוא מתמודד עם דברים אך לא יוצא מאיזון אלא מתמודד איתם  מתוך ישוב דעת ובסבלנות גדולה. כשאדם זוכה לתיקון הברית הוא זוכה לש"ע נאורים שיאירו לו את הדעת, פתאום הוא מקבל ישוב הדעת ושמחה ורגיעות הנפש. המצרים שפגמו בברית קיבלו מכה של צפרדעים- קולות שמוציאים מהדעת.

מכת כנים– שמירת המחשבה

מכת שחין– כנגד חיפוש התענוגות הגשמיים

מכת חושך– כנגד החכמה. כשאדם לא מחובר לחכמת התורה והצדיקים  אז ברגע שיש לו נסיונות הוא נופל לחושך.  לעומתו מי שמחובר לתורה רואה בכל דבר שקורה את השגחת ה'.

וכן על זה הדרך עם שאר המכות…

מכת בכורות–  המצרים נענשו במכת בכורות כי היו שטופים כ"כ בעבודה זרה .

קטרגו המלאכים הרי גם עמ"י היו באותה טומאה: אלו ואלו עובדי עבודה זרה. מדוע אם כן הקב"ה הציל באותו לילה את הבכורים של עמ"י?

התשובה לכך הוא הגילוי של כתר דקדושה כלומר, הקב"ה בחר בנו, בעמ"י ואין לנו שום מושג למה. הבחירה הזו היא מעל כל ההשגות. לכן נקרא עם סגולה. סגולה זה דבר שאנו לא יודעים. הגילוי הזה שה' בחר בנו היה בליל הסדר. הסיבה שבכורות ישראל לא נענשו היא כי הקב"ה בחר בנו. הקב"ה אומר, אני בחרתי בעמ"י, אלה הבנים שלי זו הבחירה שלי. כל הבחירה הזו אינה מובנת ואינה מושגת. וכמו שהקב"ה בחר בעמ"י וזה לא מובן למה, כך גם ה' בחר בפרטיות בכל יהודי ויהודי ואין לנו מושג למה. כל מה שאדם מקבל מצד הקדושה: רצונות להתקרב לקב"ה, ללמוד תורה, להתפלל…ואין לנו הבנה למה, זה נקרא גילוי כתר דקדושה. כנגד זה יש כתר דקליפה שאומר, אין כזה דבר!  הקב"ה לא בחר בנו! כל חלישויות הדעת שיש לאדם של פירוד מהקב"ה, שהקב"ה לא רוצה אותו… כל זה נמשך מקליפת כתר דטומאה. התיקון הגדול של ליל הסדר זה שבליל הסדר מתגלה הגילוי  הזה שה' בחר בנו גם אם אנחנו לא רואים זאת. עמ"י לא עשה משהו שהקב"ה בחר בו. הבחירה היא מצידו לא מצידנו וזה מה שאנו מברכים בבוקר: שלא עשני גוי. זה הוא עשה שנהיה יהודים ולא גויים, לא אנו.

העבודה שיש לנו בזה זה כאשר היצר הרע מנסה להחליש אותנו ומראה לנו את חולשותינו ואומר שאנו לא ראויים ותראה כמה שאתה רחוק… ספק אם אתה בכלל שייך לעמ"י… עלינו לומר לו: אין כזה דבר. יכול להיות שאני צריך לחזור בתשובה אך אין כזה דבר שאני רחוק ונפרד מהקב"ה. ה' בחר בנו והבחירה שלו היא מעל כל שכל והבנה. באותו רגע שאדם צועק: אני לא נפרד מהקב"ה מתגלה המדרגה שנקראת כתר דקדושה  וזה העניין של ליל הסדר.

ליל הסדר מגלה את האור הזה שנקרא כתר דקדושה

זה הלילה הכי לא מסודר בעולם. "מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות"- הקב"ה מתגלה לכל נשמות עמ"י בגילוי מאוד גבוה וגדול. והגילוי הוא בעיקר החיבור בינינו לבין הקב"ה. ובכל ליל סדר אנו מתחברים אל הקב"ה במדרגה חדשה, בעומק חדש לגמרי. לעתיד לבוא יתגלה משמעות החיבור הזה. נשמות ישראל זה עניין אחר לגמרי בבריאה. היהודי הנמוך ביותר, הנשמה הקטנה ביותר שבנשמות ישראל גבוהה לאין שיעור מהמלאך הגדול ביותר, מצד השורש שלה. זה הנקודה של מכת הבכורות בליל הסדר. כשמתברר לאדם והוא מרגיש בלב את הקשר ואת האהבה לקב"ה זה נקרא מדרגה של כתר דקדושה. כאשר אדם זוכה להאיר בתוכו את הנקודה הזאת זה עושה תיקונים מאוד גדולים.

"אני ולא מלאך אני ולא שרף אני ולא שליח אני ה'"

בהגדה מדגישים לנו שהקב"ה בכבודו ובעצמו  ירד לגאול את עמ"י ממצרים. למה לא שלח מלאכים? משיב על כך האר"י הקדוש תשובה מתמיהה: אם מלאכים היו יורדים לגאול את עמ"י ממצרים הם היו נטמאים בטומאה של מצרים.  ומקשים עליו: איך מלאך יכול להיטמא הרי אין לו יצר הרע?  מסביר הרב דסלר בספר מכתב מאליהו, אין הכוונה שהמלאך מצד עצמו היה נטמא אלא היה נטמא בעיניים שלנו. כלומר בארץ מצרים היה יצר הרע מאוד גדול של עבודה זרה, יצר הרע שאין לשער את כוחו ועמ"י היה משוקע חזק בתוך היצר הרע הזה ואפילו שהיתה יורדת קדושה גדולה בדמות מלאכים זה לא השפיע על עמ"י לעזוב את מצרים. היצר הרע והטומאה שהיתה במצרים היתה יותר חזקה מגילוי הקדושה של המלאכים. לא היה להם כח לגלות קדושה שתתגבר על הטומאה. אז איך יצאו בנ"י ממצרים? הקב"ה בעצמו התגלה במצרים. זה נקרא גילוי שכינה שהיה בתוך ארץ מצרים וכשהקב"ה מתגלה בוודאי שהוא שובר את כל כוחות הטומאה ברגע אחד. השכינה זה האור של ה', אהבת ה' שהתגלתה בתוך מצרים בכזאת עצמה שכל עמ"י ברגע אחד לא רצו את כל התאוות, הטומאות והעבודה הזרה. השכינה התגלתה בעמוד האש בלילה ובעמוד הענן ביום. וכשעמוד הענן התחיל ללכת לכיוון המדבר, כל עמ"י התחילו לרדוף אחרי עמוד הענן למדבר. אומר ר' נתן בליקוטי הלכות שהיסוד הזה זה יסוד מאוד גדול וכל אדם שחוזר בתשובה הוא חוזר בתשובה בעקבות גילוי של שכינה. פתאום אדם קם בבוקר ומגלה רצון בתוכו ושואל שאלות איך להתקרב לה' וכו. זה לא דבר טבעי בכלל אלא שעכשיו הגיע הזמן שהשכינה תתגלה בליבו. ברגע שהשכינה מתגלית בתוך הלב של האדם הוא מקבל כוחות עצומים ונוראים לקום ולהילחם נגד כל התאוות של העולם.  זה נס נסתר ועצום מאוד. וזה מה שקרה במצרים. אך צריך לדעת שכל זה קורה פרק זמן מסויים, במצרים זה היה עד מוצאי היו"ט (ט"ו בניסן עד הערב). אח"כ האור הזה מסתלק, האדם זוכר את ההרגשה (נשאר רק הרשימו) ואז מתחילה המלחמה. זה דרך התשובה. אדם יודע שיש כזה דבר, יש קדושה, יש קרבת ה' וכשזה מסתלק נשאר לו אור הרשימו, הזיכרון, ועכשיו הוא מתחיל להילחם…זה סוד ספירת העומר עד שזוכים להגיע למעמד הר סיני ולקבל את התורה.

"והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם"

מה זה "והיא שעמדה לאבותינו ולנו"?

 יש לזה כמה פרושים. אחד מהם זו ההבטחה שה' הבטיח לאברהם אבינו בברית בין הבתרים שהוא לא יעזוב לעולם את עמ"י.  אך ישנה גם נקודה עמוקה, האומות רוצים לכלות אותנו, כלומר לגרום לנו לכלות, לכסוף לתאוות העולם הזה. מכניסים בנו רצונות ואהבות של העולם הזה. זה נקרא: "הצילני נא מיד אחי מיד עשו" אחי-  זה האומות שבעצם מגלים לנו הרבה אהבה. הם רוצים להתחבר אלינו, מכבדים אותנו אך זה הסכנה הכי גדולה של הכיליון, כי ברגע שאדם שוקע בכל התאוות של האומות הוא מאבד את הנקודה של היהדות שלו, את החיבור שלו עם הקב"ה.

אהבת קדומים

"והיא שעמדה לאבותינו ולנו". מה זה "היא"?

יש אהבה שנקראת אהבת קדומים: "זכור לנו אהבת קדומים ושלח לנו את בן ישי".

לפני שנשמה מגיעה לעולם היא נמצאת בעולם של התענוגים, זה עולם של אהבה אינסופית בינינו לבין הקב"ה. זה עולם רוחני מאוד גבוה, זה גן עדן העליון שם כל יהודי מרגיש התחברות נצחית עם הקב"ה. אז לפני שאדם בא לעולם הנשמה שלו נמצאת במקום שנקרא אהבת קדומים. רבנו קורא לזה: האהבה שבדעת כפי שיתגלה גם לעתיד לבוא כשיבוא משיח צדקנו. לפני שהנשמה נולדת היא חייבת לעבור דרך ההיכלות האלה שנקראים היכלות של אהבת קדומים. ברגע שאדם בא לעולם, זה חלק מהעניין של ההיריון, מקבל מכה מהמלאך ושוכח את הכל. ואז הוא מתחיל מחדש… והולך ומטייל בכל מיני מקומות באומות העולם… אחד בתאוות ממון… אחר בתאוות כבוד… כל אחד בבחינה שלו…יורד לתוך ההסתרה…לתוך התאוות של העולם הזה… עד שמגיע הזמן שהקב"ה רוצה לגאול את האדם ואז מתקיים: "והיא שעמדה לנו ולאבותינו" כלומר, הקב"ה מזכיר לנשמה שלנו אחד חלקי מיליארד שבמיליארדים שבאהבת קדומים. רק ניצוץ אחד, לא צריך יותר מזה כדי להזכיר לאדם איזו אהבה גדולה היתה בינו לבין הקב"ה לפני שבא לעולם. זה מתגלה בתוכנו באיזה אור פנימי מאוד חזק. והאור הזה זה גילוי השכינה. וזה עומד לנו ושומר עלינו מכל האומות שרוצים להכניס בנו כיסופים לתאוות של העולם הזה. ברגע שזה מאיר בתוך הלב של האדם, רק ניצוץ אחד, פתאום האדם מקבל אינסוף כוחות. באותו רגע שהאדם מקבל את הניצוץ הזה כל המציאות של האדם מתהפכת והוא מקבל כח עצום להילחם כנגד הכל. "היא" זאת אותה אהבה שהיתה לפני הבריאה בין נשמות ישראל לקב"ה, והיא ששומרת עלינו.


אודות admin

מנהל אתר חדשות ברסלב, סופר, מנחה קבוצות, מטפל ומעביר שיעורים לאור תורתו של רבי נחמן מברסלב. מחבר רב-המכר ״סוד הנקודה הטובה״ http://sodhanekuda.com והספר ״התגלות״ http://www.hitgalut.co.il

Check Also

הרב עופר ארז-שידור חי

הרב עופר ארז-שידור חי

http://ofererez.co.il/ אתר הבית החדש של הרב עופר ארז כל החברים מוזמנים להירשם עמותת כאייל תערוג ...

הרב עופר ארז-שידור חי

הרב עופר ארז-שידור חי

http://ofererez.co.il/ אתר הבית החדש של הרב עופר ארז כל החברים מוזמנים להירשם עמותת כאייל תערוג ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

ריפוי יהודי | סדנאות נפש ברוח החסידות | ספר מתנה | ספר להתחזקות